ההשראה למעגל הקשבה היא מתוך מסורות ישנות בתרבויות שבטיות, שבהן התכנסו אנשי השבט סביב למדורה, העבירו את מטה הדיבור אחד לשני סביב המעגל, וכל מי שנשא את מטה הדיבור סיפר את שעל ליבו. הסיפור הוא לב המעגל, והוא מאפשר לנו להתחבר למקום בסיסי באנושיות שלנו. ההקשבה המלאה, שאינה מופרעת, למי שמטה הדיבור בידו, היא העיקרון המנחה.
מעגל הקשבה מאפשר לנו לתרגל ולפתח הקשבה עמוקה לסובב אותנו ולעולמנו הפנימי. הוא מציע כלים יעילים לפתרון לא אלים של עימותים ולחשיפת המעמקים של צרכי היחיד והקבוצה. כוונה מרכזית של "מעגל ההקשבה" היא לספק לכל משתתף את תחושת הערך
של חווייתו הפרטית ואת התחושה שכל יחיד חשוב. העבודה על פי שיטה זו מספקת כלים לקבלת החלטות מתוך הקבוצה עצמה.
מעגל ההקשבה לא מתיימר לרפא, לעבוד עם האישיות, או לחנך לערכים בצורה ישירה, אלא לחשוף את המשתתפים לתהליך שבו מתרחשים השינויים. עם זאת, מעצם המבנה שלה מעודדת שיטה זו כנות, הקשבה בלתי שיפוטית, אמון, ספונטניות וכבוד לזולת ולעצמי. התפתחות ההבעה ההדדית במהלך המפגש מביאה לתוצאות רבות, ביניהן: גמישות מחשבתית, חקירה והבאה לתיווך של עימותים שונים, יכולת הבעה, חקירה עצמית של ערכים ונושאי דיון שונים, הפחתת אלימות, קבלת החלטות קבוצתיות, גיבוש מודל לשיתופיות לפי הצורך,
אחריות והנהגה שמחולקות בין כולם.
לארץ הגיע המעגל על ידי רונית רינת שהקימה את העמותה ב-2002, והחזון שלה להביא את המעגלים לכל ילד בכל בית ספר במערכת החינוך, למערכות החינוך הבלתי פורמליות, ארגונים חברתיים, מועצות, מטפלים, עסקים, צוותי בתי חולים וכו', חזון זה מתגשם עם השנים באמצעות מעגלים המועברים ברחבי הארץ.
